"הומאופתיה איננה אפשרית ללא האינדיווידואליזציה הקפדנית"

The post טיפול הומאופתי appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

נעזר במשל. גבולות הגוף (העור, רירית האף והפה) מותקפים. באופן מיידי מוכרז גיוס כללי. הגוף עובר לנוהל מלחמה. רמת ויסות החום משתנה. הטמפרטורה הנורמאלית של הגוף מגיעה ל- 38.5-39 מעלות. זוהי הנורמה של נוהל מלחמה.

ראשית, מרבית החיידקים והוירוסים אינם שורדים בחום הזה, או שהם מאבדים את חיוניותם, עד הגעתם של כוחות החי"ר והתותחנים (הנוגדנים, התאים הלבנים).

שנית, וזהו העיקר, ייצור הנוגדנים מופעל רק כאשר החום עולה. חלבוני הדם – אשר בעתות שלום ממלאים תפקידים אחרים, כמו הובלת ברזל למוח העצם, הרי שבשלב האקוטי של התהליך הדלקתי, חלקם מתגייסים "לצבא". כתוצאה מכך נוצרת אנמיה קלה – ולא בגלל מחסור בברזל (יתכן שיש אפילו עודף), אלא משום שאין מי שיוביל אותו – "כל הנהגים התגייסו לחזית".

התיאבון יורד – נסו להיזכר בתחושותיכם בזמן השפעת. החפצים אתם בסטייק עסיסי עם תפוחי אדמה? אני מניח שהמחשבות על אוכל יעוררו אפילו בחילה קלה. מדוע הגוף "עושה לנו דווקא"? הילד לא אוכל !? שלא יאכל !! תהליך העיכול צורך אנרגיה יתרה. אין זה ראוי בזמן מלחמה למשוך כוחות לדברים נחוצים פחות. אז מתי אפשר לתת לו לאכול? כשהוא יבקש!

במצב של חום גבוה קצב הנשימות והדופק עולה (חלילה אם זה לא קורה). נסו להיזכר בחום של כלב יחסית לחום האדם, במהירות נשימותיו, בקצב פעימות לבו. ומה המסקנה? נכון, צריך לשתות (עדיף מים מינרליים, כי הם כוללים נטרן, אשלגן, כלוריד וביקרבונט).

אל תשטפו כלים או תסדרו את כל הבית, "אם כבר ממילא לא הלכתם לעבודה". תנוחו, ועדיף בשכיבה ! הגוף יתגבר על המחלה בכוחות עצמו. ואנא, בקשה מכם, רק אל תפריעו לו!

• אל תורידו חום (מה עוד צריך לומר, כדי שלא תעשו זאת?)
• שכבו במיטה אם אתם מרגישים חולשה.
• שתו מים מינראליים.
• אל תאכלו בחום העולה על 39 מעלות.
• אין צורך בתוספי ברזל, זה פשוט חסר תועלת.

התייעצו עם ההומאופת שלכם. אם הוא יחשוב לנכון, הוא יתמוך בעדינות במאמץ גופכם להחלמה, תוך התחשבות בתגובתכם למחלה. באיחולים של תהליך החלמה פורה ואפקטיבי, ממנו פעם אחר פעם תצאו מחוזקים ומחושלים (ואגב, התנהגותכם הנבונה תגרום למחלות להיחלש בתדירות ובעוצמה).

The post אמנות ההחלמה appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

• הומאופתיה זו שרלטניות,
• הומאופתיה זה שכנוע עצמי,
• הומאופתיה משפיעה באטיות,
• הומאופתיה פועלת רק נגד הפרעות פונקציונליות, ולא נגד בעיות אורגניות,
• הומאופתיה כלל לא עוזרת נגד סכרת, ספחת (פסוריאזיס), וכן הלאה, וכן הלאה.

כל האמירות הללו מוטעות, או לכל הפחות אינן מדויקות. הסיבה לכך היא העדר הידע הבסיסי להבנת מהות העניין.

העיקרון המנחה של ההומאופתיה הקלאסית טמון בכך שהתרופה ההומאופתית מעוררת בגוף "מחלה מדומה" אשר זהה בתסמיניה למחלתו הממשית של המטופל. זהות זו של תסמינים יוצרת השפעה דינמית מורכבת, אשר מביאה בסופו של התהליך לריפוי הגוף כולו, ומחזירה לו את האיזון שהופר עקב המחלה. אולי בגלל חדשנותה, גישה זו עלולה להיתפס כמוזרה ובלתי שגרתית.

בתהליך החלמה אפשרית תקופה קצרה של החמרה קלה. לא בהכרח ניכר שיפור מיידי של הבעיה אשר בגינה פנה האדם לטיפול. ההוכחות הראשונות לבחירה נכונה של התרופה מתבטאות בשיפור השינה ומצב הרוח, וכן בהיעלמות העצירות והדיכאון.

קשיי ההבנה של תהליך ההחלמה נובעים בראש ובראשונה מהיעדר רגישות כלפי ההטבה במצבו הכללי של הגוף, שהיא הערובה להחלמה מכל סוגי החולי. כמו כן, יש לדעת כי במקרים של הרס ממושך של הבריאות ושל תפקוד הגוף התקין, המטופל נדרש לסבלנות לא מבוטלת בתהליך השיקום הארוך.

מידת הצלחתו של הטיפול ההומאופתי תלויה בתחילתו של הטיפול בזמן. אולם דרכו של המטופל הממוצע אל הטיפול ההומיאופתי בדרך כלל שונה מכך. רק לאחר שנים ארוכות של טיפול קונבנציונאלי אשר לא הועיל במיוחד, הגיע שלב החיפוש אחרי שיטות טיפול אלטרנטיביות, כאשר ברוב המקרים המטופלים מגיעים לרופא הומאופת כאשר האבר הפגוע הרוס לחלוטין, או אחרי ניתוח שגרם לנכות גופנית, או במצב של עיוותים בלתי הפיכים, ניוון, שיתוק ועוד).

בשלב זה, ייתכן והמטופל יעבור מקיצוניות אחת המתבטאת בחוסר אמון וזלזול בהומאופתיה לקיצוניות שניה של אמונה כמעט עיוורת באפשרות ריפוי מהיר ופלאי. גם במצבים אלה ניתן להגיע להישגים מסוימים, אבל כפי שאומרים, מאוחר מדי לשתות מים מינראליים כאשר כבר אין לך כליות. מצטער אם זה נשמע קצת ציני ובוטה, אבל זוהי האמת.

אם פונה אליי אדם הסובל מפסוריאזיס במשך 15 שנה, דלקת פרקים בת 8 שנים, בתוספת תת-פעילות של בלוטת התריס שנצרבה באופן מלאכותי על ידי תרופות רדיואקטיביות ודורשת נטילת הורמונים לכל החיים, ובנוסף כל זה מלווה בדיכאון בן 20 שנה – ברצוני לשאול אותו: "היכן היית לפני 20 שנה, או לפחות לפני 15 שנה, כאשר המחלה הכרונית אובחנה לראשונה. אז היה צריך לפנות, ולא באיחור של 20 שנה…"

תעשו את בחירתכם לפני הצורך להוריד 10-15 תרופות קבועות, בזמן שמנגנוני הגוף הטבעיים עדיין פועלים, לפני שמגיעים לכריתת הרגל בגין סוכרת, לפני שהפריחה הנגרמת מפסוריאזיס מכסה את כל הגוף, לפני שדלקת הפרקים מעוותת את האיברים, לפני 3 או 4 ניסיונות ההתאבדות בגלל הדיכאון…

ועוד: טוב אם תבואו להומאופת קלאסי עם התינוק שרק נולד, לא משום שהוא חולה, אלא לצורך המעקב. ובמקרה האידיאלי טוב אם הזוג המתכנן ילד יבקר אצל הומאופת – למען בריאותם האישית, וכן למען יצירת חיים חדשים מהורים בריאים. כמו שנאמר: "מי שמחפש – יימצא".

The post סגולות ההומאופתיה הקלאסית appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

החלופה היחידה לטיפול קבוע בהמודיאליזה היא השתלת כליה, אך היא דורשת המתנה של שנים רבות וכרוכה בנטילת תרופות רעילות במשך כל החיים. תרופות אלו מדכאות את המערכת החיסונית על מנת למנוע דחייה של האיבר המושתל. ולמרות זאת, בסביבות 10-20% מהמקרים השתל נדחה והחולה חוזר להמודיאליזה.

הטיפול בהמודיאליזה מתבצע 3 פעמים בשבוע, כאשר כל טיפול אורך 4 שעות. לטיפול בהמודיאליזה נלווים דיאטה קפדנית עם הגבלות תזונתיות נוקשות והגבלה חמורה בכמות הנוזלים המותרת לשתיה. הפרה של הגבלות דיאטטיות אלו גורמת לנזקים כבדים, כאשר הפרת הגבלות השתיה עלולות לגרום לתוצאות קטלניות. תופעות לוואי בלתי נמנעות של הטיפול מתבטאות בבחילות, כאבי ראש, עוויתות שרירים, ירידות או עליות בלחץ הדם.

חולי דיאליזה סובלים מאורח חיים לא תקין באופן קיצוני, דבר הגורם לדיכאון. חולי דיאליזה מעטים בלבד אינם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.

The post אי ספיקת כליות כרונית appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

דיסבקטריוזיס הינו דוגמה קלאסית למעגל קסמים: כאשר הוא מתפתח, הוא מעודד את עצמו, ובשלב מסוים הוא מהווה בו-זמנית הן את הסיבה למחלה והן את התוצאה שלה. דיסבקטריוזים עלול להופיע בכל גיל, כולל בילדות.

אנשים הסובלים משלשולים תכופים, שלשולים לסירוגין עם עצירות, צרבות וגיהוקים, זיהומי עור חוזרים, פטרת עור וציפורניים, פטרת חלל הפה (חיפוי לבן על הלשון), דלקות אא"ג ודרכי נשימה עליונות, ואצל נשים פטרת הנרתיק המלווה בהפרשות וגינאליות עם ריח חריף וגירויים בעור – יודעים שמחלות אלה מופיעות לאחר טיפול תרופתי, ואין זה פלא.

תופעות אלו מופיעות בעקבות טיפול תרופתי קונבנציונלי, מכיוון שהחיידקים הפתוגניים והפטריות אינם מהווים את הסיבה הראשונית למחלות, אלא הם משניים ביחס לאי איזון חיסוני או חומצי-בסיסי.

המאבק בחיידקים ובפטריות בעזרת אנטיביוטיקה והזלפות וגינאליות – הוא מרדף אחר רוחות רפאים. טיפול כזה לא משאיר סיכוי רב לשיקום צמחית המעיים, הנרתיק, דרכי הנשימה והעור ולשיקום מיקרו פלורה תקינה של הגוף.

חשוב לציין, שהדיסבקטריוזיס מתפתח בגופו של אדם שנפגע מאורח חיים לא בריא, תזונה לא נכונה או מתח נפשי כרוני. דיסבקטריוזיס עלול להיגרם גם כתוצאה מחבלות, ניתוחים, חיסונים ותרופות. אם אדם אומר: « לא הרגשתי טוב מאז ה… או לאחר ש…» – זהו סימן, שהגוף לא חזר למצב של איזון. במקרים אלו מומלץ לפנות להומאופת קלאסי.

ההומאופת יתאים למטופל את התכשיר האינדיבידואלי אשר ישחזר את האיזון החיסוני, ההורמונאלי, הנפשי והרגשי. הטיפול ישנה תנאים תוך גופניים, כך שצמחיה חיונית תוכל לחזור למקומה.

The post דיסבקטריוזיס ואקולוגיה של האדם appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

אנורקסיה הינה אחת המחלות הנפשיות הבודדות, העלולה – בלא מתן טיפול רפואי הולם בעיתו – להוביל אל המוות. מחלה זו פוגעת בעיקר בנערות מתבגרות ובנשים צעירות (בטווח הגילאים של 13-25).

שורש המחלה נטוע ברעיון מוערך-ביתר (overvalued idea בלועזית), לפיו האישה הצעירה החולה רואה את גופה כמלא בהגזמה, וכי גזרתה אינה עומדת בסטנדרטים הקיימים כיום בחברה.

גורמי השפעה נוספים על אנורקסיה נעוצים בהאכלה כפייתית בגיל הרך, ואף בפרסום באמצעי התקשורת, המקדש אופנה לנשים רזות במיוחד והמציג על גבי דפי ז"ורנלים למיניהם דוגמניות דקיקות שנראות כמו עלה חסה בסתיו. יצוין, כי גם "תרומתן" של חנויות לבגדי נשים באה לידי ביטוי – אם אין האישה נראית כשלד מהלך, סיכויה למצוא פריט לבוש הולם למידת גופה קלוש ביותר.

עם קבלת ההחלטה הנערה מפסיקה לאכול. אם תאולץ ליטול מזון, או במקרה שתישבר – תביא את עצמה לידי הקאה. עם חלוף הזמן, ההקאות תהפכנה לרפלקסיביות, ואף אם תבקש הנערה להביא הרזיה כפויה זו לסיומה, ההקאות תמשכנה.

מתסמיני האנורקסיה: שינויים הורמונאליים ומטבוליים, הפסקת המחזור החודשי, מתרחשים שינויים ניווניים-דיסטרופיים באיברים הפנימיים בגוף. בשלב זה, המחלה מגיעה לנקודת האל-חזור, וללא התערבות רפואית אינטנסיבית עלולה להוביל אל המוות.

הנערה החולה באנורקסיה לא תשתף אנשים אחרים בתוכניותיה, וכשתישאל ישירות – לעולם לא תודה בנקיטת צעדים הרסניים כלפי עצמה (לא מתוך רצון לשקר, אלא מפני שהיא משוכנעת שאצלה הכל בסדר).

ערמת הקללה הזאת של ימינו כרוכה בחוסר הדריכות, הן – מצד ההורים, והן – מצד הרופאים: לא עולה בידם של האחרונים לאבחן נכונה את המחלה אפילו במקרים, בהם העובדות זועקות לשמיים! כך לפני 20 – 30 שנה לא שיערו, כי קיימת אפשרות של שימוש בסמים אצל בני הנוער, גם כאשר ההורים הבחינו בהתנהגות חריגה אצל ילדיהם.

אם הבחנתם בכך שבתכם מתחמקת באופן שיטתי מאכילה באמתלות שונות, שהיא חלשה, חיוורת, מקיאה לפרקים, יורדת במשקל מסיבות לא ברורות, אינה משתמשת בתחבושות וניכר שמחזורה החודשי לא הופיע במהלך תקופה ממושכת – מוכרחה להידלק אצלכם נורה אדומה, ויש לחשוד באנורקסיה. עלינו, כהורים, לזכור, כי סכנת הופעתה של מחלה נוראית זו קיימת תמיד. הרי אנו רואים את מה שאנחנו יודעים, במקום לדעת את מה שאנחנו רואים.

בולימיה הינה הפרעה נפשית המתבטאת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים, בהם האדם הסובל ממחלה זו מרוקן את תכולתו של המקרר בזמן קצר ביותר, ולאחר מכן – נרגע זמנית. לעיתים, הבולימיה הינה מחלה העומדת בפני עצמה, אך במרבית המקרים חוברת היא אל "אחותה", ושתיהן יחדיו יוצרות צמד של אנורקסיה-בולימיה, בעוד ששלבי ההרכב מתחלפים לסירוגין, לפי הסכימה הבאה: הרעבה – התקף זלילה – הקאה – הרעבה.

אנורקסיה-בולימיה יכולות להופיע כמחלות נפרדות או, לחילופין, להתבטא כסימפטומים במקרים של מניה-דפרסיה וסכיזופרניה. ברצוני להקדים ולהזהיר – הניסיון לשכנע אנשים הסובלים מאנורקסיה לאכול או להאכילם בכוח הינו חסר תועלת לחלוטין.

חולים אלה מאושפזים במחלקות פסיכיאטריות, או ביחידות מיוחדות לטיפול באנורקסיה-בולימיה, בהן הם מקבלים טיפול אינטנסיבי מקיף, הכולל הזנה תוך-ורידית, תרופות פסיכיאטריות, פסיכותרפיה. לאחר מכן מחכה לחולה שיקום לטווח ארוך, כאשר סכנת הישנות המחלה רודפת את החולה המבריא.

The post אנורקסיה-בולימיה (הפרעות אכילה) appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

The post אוטיזם appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

The post אפילפסיה appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

הרטבת לילה יכולה להימשך עד גיל 18-20. לרוב סובלים ממנה בנים. מבחינים במקרים משפחתיים רבים. הבעיה נובעת משינה עמוקה מדי. יש קושי להעיר ילדים אלה. בגיל 1.5-3 מתפתח אצל ילדים רפלקס להתעורר כאשר שלפוחית השתן מלאה. כאשר השינה עמוקה מדי, הדחף העצבי משלפוחית השתן לא מגיע למוח והילד לא מתעורר.

הרטבת לילה יכולה להופיע בכל גיל עקב דלקת בשלפוחית השתן, אך התופעה שכיחה יותר לאחר בהלה, חיסון, לאחר לידת תינוק חדש במשפחה, כתוצאה מגירושי ההורים, הופעת הורה חורג. אלו מצבים היכולים לגרום לנסיגה בהתפתחות ואף לחזרה לשלב הילדות המוקדמת.

מומים מולדים יכולים לשחק גם הם תפקיד בהופעת הבעיה. השכיח במומים אלה הוא Spina bifida. יש לחשוד ב- spina bifida כאשר אין "לילות יבשים" בכלל. כאן הסיבה היא פגם בעצבוב של שלפוחית השתן. גם טראומות לידה ומצג-עכוז בלידה משפיעים על הסטטיסטיקה של הרטבת לילה.

הסיווג של הרטבת לילה וחלוקתה להרטבה יומית ולילית, ראשונית ומשנית – הינו חסרחשיבות להומיאופת. עבורו, חשובה יותר הבנת הבעיתיות של כל מקרה לגופו: האם מדובר בעומק שינה פתולוגי עקב שיבוש בשלבי השינה או במצבי לחץ, בתגובה לחיסונים או בבעיה זיהומית או אורגנית. ייתכן וזוהי תגובה לשינוי במעמדו המרכזי של הילד במשפחה. מכלול גורמים אלה יסייעו להומיאופת בבחירת ה"רמדי" (תכשיר הומיאופתי = remedy) המתאים. אך לא רק הבעיה עצמה קובעת, אחרת כל הילדים הסובלים לדוגמה מהרטבת לילה לאחר גירושים של הוריהם היו מקבלים את אותו רמדי. על מנת לבחור את הרמדי המתאים ההומיאופתיה הקלאסית דורשת אינדיבידואליזציה מושלמת.ההומיאופת יצטרך לברר את תכונות האופי של הילד ואת התנהגותו, הרגלי אכילה (העדפות ודחיות), תגובות לקור וחום, הרגלים (במיוחד חריגים).

הילד הסובל מהרטבת לילה מהווה אפוא מעין מרכז העצבים של המשפחה, ממנו ואליו מובילות הבעיות של שאר בני המשפחה, השזורות ביניהן כפקעת חוטים אחת סבוכה ומורכבת.

The post הרטבת לילה appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.

ילדים אלו אינם מסוגלים לשמור על ריכוז לזמן ממושך, הם מפוזרים, "מרחפים", חולמים. הם אינם מסוגלים לעקוב אחרי הנעשה בשיעור. בנוסף, ילד היפראקטיבי, אינו מסוגל לשבת במקומו, הוא מפטפט , קם ומשוטט בכיתה במהלך השיעור. מטבע הדברים ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכז בולטים בכיתה, מפריעים למהלך התקין של השיעור, ולפיכך נחשבים לילדים מופרעים. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות יושבים בשקט ולכן קשה יותר להבחין בקושי שלהם. כאשר מתברר כי הם אינם שולטים בחומר הנלמד, הם נחשבים לעצלנים. (ברור שאבחון הבעיה צריך לשלול בעיות ראיה, שמיעה ועיכוב בהתפתחות השכלית)

הפרעת קשב וריכוז אינה נעלמת עם הגיל, היא נשארת אצל רוב הילדים גם בבגרותם – מה שמונע מהם רכישת השכלה רצויה. הרקע המשפחתי להפרעה זו הוא תופעה מוכרת: לא אחת במשפחות עם ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ישנו בן משפחה נוסף (הורה, אח או אחות) הסובל מבעיה זו.

חייבים להדגיש כי הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הם בעלי רמה שכלית נורמאלית, או אפילו גבוהה מהרגיל. הבעיה היא בחוסר האיזון בין התהליכים הביוכימיים במוח.

הטיפול הקונבנציונלי הנפוץ ביותר הוא הטיפול בממריץ המערכת העצבים המרכזית ריטלין (Ritalin) או בתכשירים אנלוגיים. אצל כ-75% מהסובלים מהבעיה ניכר שיפור. אולם אם מפסיקים ליטול את התרופה, המצב חוזר לקדמותו. נוטלים את התרופה בימי חול. היא לא מומלצת בסופי שבוע וחופשות. בין תופעות הלוואי הבולטות:

• עיכוב בגדילה
• הפרעות שינה
• חוסר תאבון
• יובש בפה
• טיקים
• והכי לא נעים – פיתוח תלות בתכשיר. אך בזמן השיעור הילד נעשה מרוכז ורגוע.

הטיפול ההומיאופתי מביא לנורמליזציה של האיזון הביוכימי בסינפסות של המוח. רמדי (תכשיר הומיאופתי = Remedy), המותאם לכל מטופל באופן אינדיבידואלי, נותן דחיפה לכיוון הנחוץ, בעוד תהליך הריפוי מתרחש כמו מאליו, תחת השגחה קפדנית של ההומיאופת המטפל. ההומיאופת יתחקר באופן יסודי את ההורים ואת הילד. הוא יכיר את אופי הילד והרגליו, את רצונותיו ודחיותיו, את פחדיו והשקפותיו. חשוב לבדוק כיצד הילד בעצמו חש ומתאר את מצבו, וכיצד מתארים אותו הסובבים. ניתנת חשיבות לא רק לסימפטומים של ההפרעה (שהם די זהים), אלא לביטוייה האינדיבידואליים אצל הילד המסוים. האינדיבידואליות היא מילת מפתח בהומיאופתיה הקלאסית. רק אבחון הבעיה האינדיבידואלית אצל המטופל יאפשר מרשם מלכותי אשר יביא לפתרונה.

The post הפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות ובלעדיה appeared first on ד"ר יגאל קריב - הומאופתיה לתיניקות ילדים ומשפחה.