בשנים-שלושה העשורים האחרונים עלתה שכיחות של תופעת האוטיזם במדינות המתועשות. על פי נתוני הסטטיסטיקה מדובר בשלושה עד חמישה מקרים על כל אלף ילדים.
שיטות הטיפול המקובלות מתבטאות בנטילת תרופות מסוג CNS-Stimulants ו-Neuroleptics אשר אינן פותרות את הבעיה. הן אמנם מורידות במעט את רמת אי השקט והאגרסיביות אצל המטופל, אבל אינן משפיעות על יכולותיו התקשורתיות והחברתיות ועל יכולת הדיבור שלו. סיוע קל נוסף לילדים אלה יכול לספק מגע עם חיות, בייחוד סוסים (רכיבה וטיפול בסוס) ודולפינים – אבל גם כאן, הדבר אינו משפיע על התפקוד הקומוניקטיבי. ידועים גם ניסיונות טיפול באמצעות צמצום מרכיבי המזון, דוגמת דיאטה נטולת גלוטן.
מכל אלה, נכון להיום, מסתבר שרק הטיפול ההומיאופתי נותן תוצאות משמעותיות מדידות.
מהו, אם כן, האוטיזם? זוהי מחלה המתבטאת בהפרעה תקשורתית חמורה, בייחוד בדיבור, כאשר הפרעת הקשר המילולי מתקיימת במצב של תקינות השמיעה ומפרוק הדיבור. מדובר בילד שחי בעולמו הפנימי, שאינו מבחין בקיומו של עולם החיצוני. לעתים מופיעות גם מחוות ותנוחות משונות, תנועות אוטומטיות. ילד אוטיסטי יכול לגלות דביקות מרובה בתחום ידע מסוים או בפעילות מסוימת, מסוג שאינו אופייני לילדים בגילו. מטבע הדברים, בכל מקרה ספציפי תופעות האוטיזם מתגלות במינונים ובצרופים שונים – החל מרמות תפקוד נמוכות ועד לרמות תפקוד גבוהות יחסית (דוגמת תסמונת אספרגר). לאלה האחרונים ניתן לסייע להסתגל במידה זו או אחרת לחיים עצמאים בחברה.
הטיפול ההומיאופתי במקרים אלה חייב להתבסס על התאמה אינדיבידואלית מרבית של 'הרמדי' (תכשיר הומיאופתי = Remedy), תוך דגש על מאפייני הילד.
הפתולוגיה כאן עמוקה מאוד, על כן גם הריפוי הוא איטי, אבל הוא מתקיים – הודות לבחירה הנכונה של הרמדי, תוך מעקב קפדני של ההומיאופת.
הדרך האפשרית היחידה לריפוי מוכתבת על ידי הטבע עצמו – ראשית יש להעביר את הבעיה לרמה פיסית, גופנית. זה אומר שבמידה ובחירת הרמדי הייתה נכונה, המטופל יתחיל לפתח סימנים של הצטננות (חום, שיעול, נזלת וכדומה) אשר עד כה לא אפיינו אותו (ברוב המקרים מדובר בילדים בריאים מאוד, אשר המחלות פוקדות אותם לעתים נדירות ביותר). עכשיו נדרשת מההורים הבנה, סבלנות רבה ואמון בהומיאופת המטפל – לא ליטול תרופות, לא להוריד חום, לא לתת לילד שום דבר נגד שיעול או נזלת: לא אנטיביוטיקה, לא סירופ או כל דבר אחר!!! אם יצאה פריחה – בשום פנים ואופן לא להשתמש במשחות!!! צריך לאפשר לילד לקדוח מחום, לעבור את המחלה. יתכן וההומיאופת ימליץ על רמדי-ביניים, במידה ויהיה צורך בכך ובהתאם לסיטואציה ספציפית.
לאחר "הפליטות" האלה ייתכן ותידרש החלפת הרמדי או שינוי במידת הדילול (המינון).
ההומיאופת המטפל בילדים הסובלים מקשת רחבה של הפרעות אוטיסטיות מצפה ל"הצטננויות" אלה כסימן בדוק לפעולת הרמדי.
כל האמור לעיל מציג את הגישה הבסיסית בטיפול הומיאופתי בכלל ובטיפול באוטיזם בפרט – טיפול המבוסס על עקרונות ההומיאופתיה הקלאסית המעוגנת בחוקי טבע האדם.
