אם נתייחס למחלות זיהומיות נפוצות, וירליות ובקטריאליות, הרי שמקופלת בתוכן משמעות ביולוגית עצומה. כמעט כולן חולפות כלעומת שבאו, ואינן דורשות כל התערבות מלבד התנהגות נכונה, או אם תרצו, הבנה נכונה.
נעזר במשל. גבולות הגוף (העור, רירית האף והפה) מותקפים. באופן מיידי מוכרז גיוס כללי. הגוף עובר לנוהל מלחמה. רמת ויסות החום משתנה. הטמפרטורה הנורמאלית של הגוף מגיעה ל- 38.5-39 מעלות. זוהי הנורמה של נוהל מלחמה.
ראשית, מרבית החיידקים והוירוסים אינם שורדים בחום הזה, או שהם מאבדים את חיוניותם, עד הגעתם של כוחות החי"ר והתותחנים (הנוגדנים, התאים הלבנים).
שנית, וזהו העיקר, ייצור הנוגדנים מופעל רק כאשר החום עולה. חלבוני הדם – אשר בעתות שלום ממלאים תפקידים אחרים, כמו הובלת ברזל למוח העצם, הרי שבשלב האקוטי של התהליך הדלקתי, חלקם מתגייסים "לצבא". כתוצאה מכך נוצרת אנמיה קלה – ולא בגלל מחסור בברזל (יתכן שיש אפילו עודף), אלא משום שאין מי שיוביל אותו – "כל הנהגים התגייסו לחזית".
התיאבון יורד – נסו להיזכר בתחושותיכם בזמן השפעת. החפצים אתם בסטייק עסיסי עם תפוחי אדמה? אני מניח שהמחשבות על אוכל יעוררו אפילו בחילה קלה. מדוע הגוף "עושה לנו דווקא"? הילד לא אוכל !? שלא יאכל !! תהליך העיכול צורך אנרגיה יתרה. אין זה ראוי בזמן מלחמה למשוך כוחות לדברים נחוצים פחות. אז מתי אפשר לתת לו לאכול? כשהוא יבקש!
במצב של חום גבוה קצב הנשימות והדופק עולה (חלילה אם זה לא קורה). נסו להיזכר בחום של כלב יחסית לחום האדם, במהירות נשימותיו, בקצב פעימות לבו. ומה המסקנה? נכון, צריך לשתות (עדיף מים מינרליים, כי הם כוללים נטרן, אשלגן, כלוריד וביקרבונט).
אל תשטפו כלים או תסדרו את כל הבית, "אם כבר ממילא לא הלכתם לעבודה". תנוחו, ועדיף בשכיבה ! הגוף יתגבר על המחלה בכוחות עצמו. ואנא, בקשה מכם, רק אל תפריעו לו!
- אל תורידו חום (מה עוד צריך לומר, כדי שלא תעשו זאת?)
- שכבו במיטה אם אתם מרגישים חולשה.
- שתו מים מינראליים.
- אל תאכלו בחום העולה על 39 מעלות.
- אין צורך בתוספי ברזל, זה פשוט חסר תועלת.
התייעצו עם ההומאופת שלכם. אם הוא יחשוב לנכון, הוא יתמוך בעדינות במאמץ גופכם להחלמה, תוך התחשבות בתגובתכם למחלה. באיחולים של תהליך החלמה פורה ואפקטיבי, ממנו פעם אחר פעם תצאו מחוזקים ומחושלים (ואגב, התנהגותכם הנבונה תגרום למחלות להיחלש בתדירות ובעוצמה).
